<h1>תשובות הגאונים</h1>
<h2>דף יח:</h2>
דיאי שכר פרי הבטן, א[מר] רבי חמא בר חנינא בשכר שמשהים עצמן על הבטן כדי [שתזרי]עו נשותיהן תחלה הקב"ה נותן להן שכרן פרי הבטן. וב[שלהי] פרקין אמרינן א"ר יצחק דבי רבי אמי אשה מזרעת תחלה יוצאת זכר, שנאמר אשה כי תזריע ו[ילדה] ז[כר]. ותנו רבנן בראשונה היו אומרים אשה מזרעת תחלה יולדת זכר איש [מזריע תחלה יולדת] נקבה, עד שבא רבי צדוק ופירשו, שנאמר אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב ב[פדן אדם], ואת דינה בתו, תלה [הכתוב] הזכרים בנקבה והנקבה בזכר, ואומר ויהי בני אילם [אנשים גבורי] חיל דורכי קשת ומרבים בנים ובני בנים, וכי בידו של אדם [לה]רבות בנים, אלא מתוך שמשהין עצמן כדי שיזריעו נשותיהן תחלה כדי שיהיו בנים זכרים מעלה עליהן הכתוב כאילו מרבים בנים ובני בנים היינו דאמר רב קטינא יכולני לעשות כל בני זכרים. אמר רבא [הרוצה] לעשות כל בניו זכרים יבעול וישנה. וא"ר יצחק דבי רבי אמי אין אשה מתעברת אלא סמוך לוסתה, ורבי יוחנן אמר סמך לטבילתה, שנאמר ובחטא יחמתני אמי, מאי משמעא דהוי חטא לשאנא דדכאי הוא, שנאמר תחטאני באזוב וגו'. ונמי יקדש עצמו כי ההיא והזהרתם א"ר אשיהו אזהרה לבני ישר[אל] שיפרשו מנשותיהן סמוך לוסתן. ונמי כההוא דאמר רב חנניא יש[ראל] קדושים ואין משמשין מיטותיהן ביום אמר רבה [ואם] היה בית אפל מותר. רבא ואיתימא רב פפא אמר תלמיד חכם מאפיל בטליתו ומותר. ועוד יקדש עצמו כדתנו רבנן הבא מבית הכסא אל ישמש מיטתו עד שישהא שעה שיעור חצי מיל, מפני ששיד בית הכסא מלויהו, ואם שימש הוין לו בנים ניכפין. עוד כדאמרינן רב כהנא על תותי פוריה דרב, [ו]שמעיה שסח ושחק ועשה צרכיו, אמר דאמי פומיה דאבא כי לא טעים ליה תבשילא, אמר ליה כהנא את פוק דלא אורח ארעא [מ]צוות שצונו רב' בעסק תשמיש בכלל זה.
